השפעת לחימה על שוק ההון הישראלי: האם החששות מוצדקים?

בזמנים של מתיחות ביטחונית או מלחמה – חוסר הוודאות חודר לא רק לכותרות העיתונים, אלא גם ללב ההחלטות הכלכליות של הציבור.המשקיעים נעים בין אינסטינקט של "לברוח מהשוק" לבין רצון לנצל הזדמנויות.השאלה המרכזית: איך מגיב שוק ההון הישראלי בפועל בעת עימותים צבאיים?

במאמר זה נבחן את הדינמיקה בין מלחמה לכלכלה, בין פחד לתשואה – ונבין למה ההיסטוריה מפתיעה את רוב מי שחושש מהבורסה בתקופות חירום.

הקשר בין מלחמה לשוק ההון – גישות כלכליות

1. תיאוריה כלכלית:

• שוק ההון מגיב לציפיות, לאו דווקא לאירועים עצמם.

• מלחמות קצרות ומקומיות לרוב נתפסות כ"לא מערכתיות", ולכן משפיעות באופן זמני בלבד.

• שוק ההון "לומד לחיות עם המצב" – במיוחד כשאין איום קיומי ישיר על הכלכלה עצמה (כמו פגיעה במוסדות פיננסיים או בתשתיות ליבה).

2. מחקרים אקדמיים:

• מחקרים שנערכו על בסיס נתוני הבורסות של ישראל, ארה"ב ובריטניה מצאו כי רוב המלחמות אינן יוצרות ירידות מתמשכות במדדים, אלא בעיקר תנודתיות בטווח הקצר.

• דו"ח של בנק ישראל (2007) הראה שגם בתקופות לחימה ממושכות – ההשפעה העיקרית הייתה על שוק המט"ח והאג"ח, ולא על המניות.

ניתוח היסטורי: איך באמת הגיב מדד ת"א־125?

🪖 מבצע / מלחמה	🗓️ תקופה	📉 תשואה במהלך המבצע	⏳ חצי שנה לאחר מכן	📈 תשואה שנתית מלאה
חומת מגן	מרץ–מאי 2002	−7.67%	−8.69%	−17.38%
לבנון השנייה	יולי–אוגוסט 2006	+2.73%	+22.47%	+44.95%
עופרת יצוקה	דצמבר 2008 – ינואר 2009	+2.07%	+37.83%	+75.65%
עמוד ענן	נובמבר 2012	+0.98%	+4.17%	+8.33%
צוק איתן	יולי–אוגוסט 2014	+1.73%	+7.50%	+15.00%
שומר החומות	מאי 2021	+1.58%	+12.96%	+25.93%
חרבות ברזל	אוקטובר 2023	−9.99%	+11.20%	+13.65%

תובנות עיקריות מהעבר:

• ברוב המקרים – השוק התאושש תוך זמן קצר ואף עבר לעליות חדות.

• הממוצע שנה אחרי כל המבצעים עומד על 25.75%, ובחישוב ללא "חומת מגן" – 33.97%.

• התנודתיות החריפה ביותר נרשמה לרוב בתחילת האירוע – אך הייתה זמנית בלבד.

• השפעות שליליות ארוכות טווח נרשמו רק באירועים משולבים במשברים כלכליים עולמיים, כמו המשבר הפיננסי העולמי של 2008.

דפוסי תגובה בשוק ההון הישראלי בזמני עימות

1. שלב ראשון – ירידה חדה או תנודתיות יומית

   • נובעת מפאניקה רגעית, סגירת פוזיציות, תקשורת שלילית.

2. שלב שני – התאוששות הדרגתית

   • המשק "מתרגל" לסיכון, הפעילות העסקית מתייצבת.

3. שלב שלישי – תיקון כלפי מעלה

   • לעיתים אפילו מוקדם מהצפוי, במיוחד כשאין פגיעה ממשית בכלכלה הריאלית.

השוואה עולמית: מלחמות ואירועים גיאופוליטיים

• פיגועי 9/11: ירידה חדה של כ־7% ביום האירוע – אך שוקי המניות בארה"ב שבו לרמות שלפני תוך כחודשיים.

• מלחמת אוקראינה–רוסיה (2022): השווקים העולמיים הגיבו בירידות בתחילת הלחימה – אך מדדים כמו S&P 500 ו-NASDAQ חזרו לעליות בהמשך.

• מבצעים בישראל: נרשמה יציבות יחסית לאירועים ביטחוניים דומים במדינות אחרות.

  
  

  אחת הסיבות האפשריות לכך ששוק ההון מציג לעיתים תשואות עודפות לאחר מלחמות נעוצה בפעולה הכלכלית שמלחמות מניעות. עימותים ביטחוניים גורמים למחסור – בתחמושת, בציוד צבאי, בתשתיות, בכלי רכב ובמערכות טכנולוגיות. עם תום הלחימה, נוצרת דרישה מיידית לשיקום, תיקון וחידוש של מלאים ותשתיות – תהליך שמוביל להזמנות חדשות, השקעות ממשלתיות, התעצמות של תעשיות ביטחוניות ואזרחיות, והאצת פעילות במשק כולו. התוצאה היא גל כלכלי שמתפשט למעגלים רחבים יותר – החל מבנייה ותשתיות ועד שירותים משלימים וצריכה פרטית. עם זאת, חשוב להדגיש שאין ודאות שזה יקרה בכל סבב – כל עימות הוא שונה, ובהתאם גם ההשפעות הכלכליות שלו. לכן, ניהול השקעות נכון מחייב הסתכלות ארוכת טווח, תכנון מקצועי, והימנעות מהחלטות שמבוססות על תחושות רגעיות או כותרות.

* מאמר זה מבוסס על ניתוחי עומק של נתוני הבורסה לני"ע בתל אביב, דו"חות של בנק ישראל, מחקרים של בתי השקעות, וסקירות כלכליות מהשנים 2000–2023.