כיצד הירידה בדולר משפיעה על החסכונות שלנו?

בשנת 2024–2025 ירד שער הדולר בכ־9.7%, והגיע לרמות הנמוכות ביותר מאז 2021. מנגד, מדד ה־S&P 500 האמריקאי רשם עלייה מרשימה של יותר מ־13%. רבים מהמשקיעים והחוסכים בישראל הופתעו לגלות שהתשואה בפועל שנרשמה בקרנות הפנסיוניות או בתיקי ההשקעות הייתה נמוכה משמעותית, ולעיתים אף מאכזבת.

הפער הזה נובע לא מהשוק עצמו – אלא מחשיפה למטבע חוץ (בעיקר דולר) ללא גידור.המשמעות: גם אם ביצעת החלטות השקעה נכונות, הירידה בשער החליפין עלולה "למחוק" חלק ניכר מהרווח.

איך בדיוק משפיעה ירידת הדולר על התשואה שלך?

נבחן דוגמה: חוסך ישראלי שמושקע במדד S&P 500 ללא גידור, רואה תשואה דולרית של 13.07%.אלא ששער הדולר ירד ב־9.68% מול השקל – ולכן, לאחר המרה לשקלים, התשואה הריאלית יורדת לכ־3.4% בלבד.

במילים אחרות: המדד ביצע יפה – אבל החיסכון שלך לא נהנה מזה.

ככל שהשקעת מבוססת יותר על נכסים דולריים (קרנות, מניות, קרנות מחקות מדדים או תיק השקעות מנוהל), כך גדלה רגישות התיק לתנודת המטבע.

קרנות פנסיה, גמל והשתלמות – איפה מתחבאת החשיפה למט"ח?

ברוב הקרנות בישראל, המסלולים הכלליים כוללים בין 30% ל־50% חשיפה לשווקים זרים – לרוב דרך מניות או אג"ח חו"ל. חשיפה זו נעשית, ברוב המקרים, ללא גידור מט"ח.

מדוע?

• גידור מט"ח עולה כסף – ולכן מנהלי הקרנות מעדיפים להותיר את המסלול פתוח לשינויים בשער

  
  

• בטווח הארוך, שוק המט"ח אמור "להתאזן", אך בטווח הבינוני (שנים בודדות) השפעתו דרמטית

לכן, גם אם הקרן או המסלול רשמו עלייה בשווי הנכסים, התשואה השקילית יכולה להיות נמוכה – ולעיתים אף שלילית.

תיק השקעות פרטי – לא שונה בהרבה

משקיעים פרטיים, בין אם הם משקיעים עצמאית או באמצעות יועץ השקעות, רוכשים לא פעם ניירות ערך זרים, קרנות ETF אמריקאיות, או חשופים למניות גלובליות. גם כאן, אם ההשקעה נעשית בדולרים – הרי שהמרכיב המטבעי משמעותי.

למשקיע הישראלי שמחזיק מניות אמריקאיות ללא הגנה, יש למעשה שני סוגי סיכון:

1. סיכון תנודתיות שוק ההון

   
   

2. מט"ח – שינוי בשער הדולר/שקל

האם נכון "לברוח" מהדולר?

לא.התגובה האינסטינקטיבית של רבים לירידת הדולר היא ניסיון לעבור להשקעות שקליות בלבד – אך זו עלולה להיות טעות אסטרטגית.

הנה למה:

• המטבעות נעים במחזוריות – ייתכן שבעתיד הדולר יתחזק מחדש

  
  

• פיזור מטבעי הוא חלק בלתי נפרד מניהול סיכונים

  
  

• ארה"ב מהווה את שוק ההון הגדול והיציב בעולם – התעלמות ממנו פוגעת בגיוון ובפוטנציאל הצמיחה של התיק

  
  

במקום לבטל חשיפות, נכון יותר לנהל אותן בצורה מודעת ומבוססת אסטרטגיה.

מהם הפתרונות האפשריים?

1. בחירה במסלולים מגודרי מט"ח – בקרנות פנסיה, השתלמות וגמל, קיימים מסלולים שמבצעים גידור לשער הדולר. יש לבחון אם הם מתאימים לפרופיל שלך.

   
   

2. שילוב נכסים שקליים לצד נכסים דולרים – כך תקטין את התנודתיות הכוללת של התיק.

   
   

3. מעקב אחר חלוקת המטבע בתיק ההשקעות – ברוב הבנקים וברוקרים אפשר לראות מה אחוז המט"ח מתוך סך החשיפה – נתון שראוי לבחון בכל רבעון.

   
   

4. שימוש בנגזרים/אופציות להגנה נקודתית על פוזיציות דולריות – מתאים יותר למשקיעים מתקדמים.

הרחבת ההסתכלות: חשיבות הפיזור הכולל

ירידת הדולר היא רק דוגמה אחת ל״רעש״ בשוק. הדרך היחידה לבנות תיק שיכול לעמוד בתנודתיות, אינפלציה, ריבית משתנה ומט"ח – היא באמצעות פיזור רב־שכבתי:

פיזור מטבעי

שילוב השקעות שקליות, דולריות ואף במטבעות אחרים (אירו, ליש"ט לפי הצורך)

פיזור גיאוגרפי

השקעות בישראל, ארה"ב, אירופה, שווקים מתפתחים – לפי הזדמנויות והערכת סיכון

פיזור סקטוריאלי

בין תחומים כמו טכנולוגיה, תעשייה, תשתיות, בריאות, נדל"ן ואנרגיה ירוקה

פיזור נכסים

מעבר למניות ואג"ח:

• סחורות

• קרנות חוב (אשראי חוץ־בנקאי)

• קרנות תשתית

• נדל"ן מניב

• השקעות אלטרנטיביות

• נכסים ריאליים נוספים

לסיום – לא מדובר באירוע נקודתי, אלא בתמרור אזהרה חשוב

ירידת הדולר ממחישה עד כמה חשוב להכיר את מבנה התיק שלך לעומק – לא רק ברמת שם הקרן, אלא ברמת החשיפה למטבע, שוק וסקטור.

• לא כל מדד שמציג תשואה גבוהה – אומר שהתיק שלך באמת הרוויח

  
  

• ולא כל ירידה זמנית בשער המטבע – מחייבת שינוי דרמטי באסטרטגיה

תכנון פיננסי איכותי נשען על חשיבה ארוכת טווח, איזון בין צמיחה וביטחון,

ועל הבנה מלאה של הסיכונים – ולא רק של הפוטנציאל.

זו לא שאלה של "כמה הרווחת" – אלא של "כמה זה שווה באמת".